מערך שיעור: מסע בעקבות האור (מתחילים)
משך השיעור: 45 דקות.
מטרות השיעור:
- היכרות עם מושג מהירות האור, תנועת האור, והחשיבות שלו לקיום חיים.
- הבנת החשיבות התרבותית של האור כסמל לתקווה וביטחון.
- הבחנה בין סוגי חומרים (אטום, חצי שקוף, שקוף) והשפעתם על מעבר אור.
- התנסות מעשית ביצירת אמנות המבוססת על אור וצל.
ציוד נדרש:
- פנסים אישיים או פנסים של טלפונים ניידים.
- ערכת חפצים לכל קבוצה הכוללת: חתיכת עץ או קרטון עבה, נייר אפייה, שקף מפלסטיק או זכוכית בטוחה, כוס מים.
- דפי עבודה מודפסים עם הטבלה (לסעיף 2).
- קופסאות נעליים, בריסטולים שחורים, מספריים, דבק ושיפודי עץ (לסעיף 3).
1. פתיחה (10 דקות)
הצגת יום האור הבינלאומי שחל ב-16 במאי. התחילו בשאלה לכיתה: "מה היינו עושים בלי אור?"
מידע נוסף ונקודות להעברה על ידי המורה:
- תנועת האור: האור תמיד נע בקווים ישרים (קרניים). הוא לא יודע "לעקוף" מכשולים, ולכן כשהוא נתקל במשהו שמסתיר אותו, נוצר צל.
- השמש כמקור החיים: האור הוא לא רק כדי שנראה. השמש היא מקור האנרגיה המרכזי של כדור הארץ. בלי אור השמש, הצמחים לא היו יכולים לגדול (תהליך הפוטוסינתזה), ואם אין צמחים - אין מזון לבעלי החיים ולבני האדם.
- ההשפעה הפסיכולוגית של האור: אור קשור אצל בני אדם לתחושת ביטחון, ערנות ושמחה. חושך, לעומת זאת, מסמל הרבה פעמים פחד, חוסר אונים או זמן לשינה. זו הסיבה שחגים רבים בעולם (כמו חנוכה או דיוואלי) משתמשים באור כסמל לניצחון ותקווה.
2. גוף השיעור - מדע פוגש חומר (15 דקות)
מחלקים את התלמידים לקבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת פנס, את ערכת החפצים (קרטון, נייר אפייה, שקף) ואת דף העבודה עם הטבלה.
המורה מסביר את המושגים:
- חומר אטום: חוסם את האור לגמרי.
- חומר חצי שקוף: מעביר חלק מהאור אך מפזר אותו.
- חומר שקוף: מאפשר לאור לעבור כמעט ללא הפרעה.
משימה לקבוצות: האירו עם הפנס על כל אחד מהחפצים, התבוננו בקיר שמאחוריהם, ומלאו את הטבלה הבאה:
מסקנה: האם החומר שקוף, חצי שקוף או אטום?
האם נוצר צל ברור על הקיר?
מה קורה לאור הפנס כשמאירים על החפץ?
שם החפץ
קרטון / עץ
נייר אפייה
שקף פלסטיק
(חפץ לבחירתכם מהקלמר)
3. אמנות האור - תיאטרון צלליות כיתתי (15 דקות)
בהמשך לפעילות, כל קבוצה בונה תיאטרון צלליות קטן וגוזרת 2-3 צלליות מבריסטול שחור כדי להציג סיפור קצר או מסר שקשור לאור.
דוגמאות לסיפורים ומסרים שהמורה יכול לשתף כדי לעורר השראה:
- המגדלור בקו האופק: סיפור על ספינה שהלכה לאיבוד בסערה חשוכה, ופתאום מזהה קרן אור של מגדלור שמכוונת אותה לחוף מבטחים. (מסר: אור כמדריך ומציל חיים).
- הנר הקטן והחדר החשוך: סיפור על חדר ענק ומפחיד שכולו חושך, שמשתנה לגמרי ברגע שמישהו מדליק בו נר אחד קטן. (מסר: גם מעט אור או מעשה טוב אחד יכולים לגרש הרבה חושך).
- הצמח העקשן: צללית של צמח קטן שצומח בתוך קופסה ומתעקש להתכופף ולהימתח לכיוון החור הקטן שממנו נכנסת קרן שמש. (מסר: המשיכה הטבעית לאור כדי לצמוח ולהתפתח).
- אור כתקשורת: שני ילדים (צלליות של ילדים) שעומדים על גבעות רחוקות ומשתמשים בהבהובי פנס כדי להעביר מסר סודי אחד לשנייה. (מסר: האור ככלי להעברת מידע).
מחשיכים את הכיתה, וכל קבוצה מקבלת דקה להציג את הצלליות שלה.
4. סיכום ודיון קצר (5 דקות)
מדליקים את האורות ועורכים דיון מסכם. להלן נקודות ומידע לניהול הדיון:
- איך המדע מאפשר את האמנות? הסבירו לתלמידים שתיאטרון הצלליות עובד אך ורק בגלל חוק פיזיקלי אחד שלמדנו: האור נע בקווים ישרים. אם קרני האור היו יודעות להתעקם ולעקוף את בובת הקרטון, לא היה נוצר צל על המסך, ולא הייתה לנו אמנות של צלליות.
- משחקי מרחק וגודל: שאלו את התלמידים: "מה קרה לצללית שלכם כשהקרבתם אותה מאוד לפנס? ומה קרה כשהרחקתם אותה לכיוון המסך?". דרך התשובות, הסבירו שככל שהאובייקט קרוב יותר למקור האור, הוא חוסם יותר קרניים, ולכן הצל שלו גדל ונראה מאיים או מרשים יותר.
- סיכום המסר הכללי: המדע מסביר לנו איך האור עובד (קרניים, חומרים), התרבות נותנת לו משמעות (תקווה, ביטחון, חגים), והאמנות מאפשרת לנו להביע את הרעיונות האלה בצורה יצירתית (כמו בתיאטרון שעשינו). כולם קשורים זה בזה.
