הממלכה הלבנה: הקרחונים

 שלום חוקרים צעירים! מוכנים למסע אל הקצוות הקרים ביותר של כדור הארץ? לבשו מעיל, חבשו כובע צמר, וצאו איתנו לגלות את עולם הקרח המופלא.
דמיינו שאתם עומדים בקוטב הצפוני או באנטארקטיקה. מסביב הכל לבן, אבל מתחת לרגליים שלכם יכולים להיות שני סוגים שונים לגמרי של קרח:
קרחוני יבשה (Glaciers): אלו הם "נהרות של קרח". הם נוצרים משלג שנערם במשך אלפי שנים על היבשה, נדחוס והפך לקרח מוצק וכבד. הקרחונים האלו הם כמו ענקים איטיים שזוחלים למטה מההרים. תמצאו אותם בעיקר באנטארקטיקה (היבשת הדרומית) ובגרינלנד. יש גם קרחוני הרים קטנים יותר במקומות כמו הרי האלפים באירופה או הרי ההימלאיה באסיה. אלו מאגרי המים המתוקים הגדולים בעולם!
קרחוני ים (Sea Ice): זהו סיפור אחר לגמרי. אלו מים מהאוקיינוס שפשוט קפאו בגלל הקור העז. הם צפים על פני המים כמו שטיח לבן ענק. הדובים הקוטביים, למשל, משתמשים בקרח הימי כ"מדרכה" כדי לצוד ולנוע. קרחונים אלו נמצאים מסביב לקוטב הצפוני (באוקיינוס הארקטי) ומסביב לחופים של אנטארקטיקה. הם נראים כמו פלטות ענק של קרח שצפות על המים המלוחים.
הדו קרב הגדול: ארקטיקה נגד אנטארקטיקה
רבים מתבלבלים ביניהן, אבל הן הפוכות לגמרי:
1. ארקטיקה (הקוטב הצפוני): היא בעצם אוקיינוס שמוקף ביבשות (כמו רוסיה, קנדה וגרינלנד). אין שם אדמה מתחת לקרח – אם תקדחו חור עמוק בקרח, תגיעו ישר למים הקרים. כאן חיים דובי קוטב לבנים.
2. אנטארקטיקה (הקוטב הדרומי): היא יבשת אמיתית (אדמה וסלעים) שמכוסה בשכבה עצומה של קרח. היא המקום הקר והיבש ביותר בעולם. כאן חיים הפינגווינים.

טיפ של חוקרים: דובים לבנים ופינגווינים לא נפגשים בטבע! הם גרים בקטבים הפוכים.
מה ההבדל הגדול בין סוגי הקרחונים? אם קרחון ימי נמס, מפלס הים לא באמת משתנה (ממש כמו שקוביית קרח שנמסה בכוס מיץ לא גורמת לו להישפך). אבל, אם קרחון יבשתי ענק מחליק אל הים ונמס – זה מוסיף מים חדשים לאוקיינוס וגורם למפלס המים לעלות!
הקסם של המים: המורדים של הטבע
בטבע יש כלל כמעט קבוע: כשחומר מתקרר, הוא מתכווץ ותופס פחות מקום. אבל המים? הם מחליטים למרוד!
כשמים קופאים והופכים לקרח, המולקולות שלהם מסתדרות במבנה מיוחד שנראה כמו משושים רחבים. המבנה הזה גורם למים להתרחב ולתפוס יותר נפח. זו הסיבה שקרח צף על פני המים ולא שוקע - הוא פשוט פחות צפוף מהמים הנוזליים. המזל הגדול הוא שבזכות התכונה הזו, דגים יכולים להמשיך לשחות באגמים קפואים מתחת לשכבת הקרח העליונה שמגנה עליהם.
למה אנחנו קוראים ל"ארטיק"... ארטיק?
חשבתם פעם למה הגלידה על מקל נקראת "ארטיק"? זה לא מקרי!
המילה מגיעה מהשם Arctic (ארקטיקה) – הקוטב הצפוני הקפוא. בשנות ה-50 הוקם בישראל מפעל לגלידות שקרא לעצמו "ארטיק". השם נבחר כדי להזכיר לצרכנים את הקור העז של הקוטב, מה שהפך את השלגון להרבה יותר מרענן ביום חם. מאז, השם הזה פשוט נדבק לכל שלגון שקונים בקיוסק!
רוצים לדעת משהו מצחיק? המילה "ארקטיקה" מגיעה מהמילה היוונית Arktos, שפירושה "דוב". זה בגלל שבשמי הצפון רואים את קבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה". ומה לגבי "אנטארקטיקה"? המשמעות היא פשוט "אנטי-ארקטיקה" - הצד השני של הדוב!

מעבדה בבית: ניסוי ה"ענק הקפוא"
רוצים לראות את הקסם קורה מול העיניים? בואו נהפוך את המקפיא שלכם למעבדת מחקר!
מה צריך?
כוס פלסטיק שקופה (חשוב: לא זכוכית, כי היא עלולה להישבר כשהמים יתרחבו!).
טוש סימון (לורד).
מים.
אופציונלי: נוזלים אחרים כמו שמן או חלב.
מה עושים?
1. מלאו את הכוס במים עד החצי.
2. סמנו בעזרת הטוש קו מדויק על הכוס בגובה של פני המים.
3. הכניסו את הכוס למקפיא ל-48 שעות.
4. אתגר למתקדמים: קחו כוס נוספת ומלאו אותה בשמן עד לאותו הגובה. האם גם השמן יגדל בנפחו כשיקפא?
מה תגלו?
כשתוציאו את כוס המים, תראו שהקרח "טיפס" מעל הקו שסימנתם! המים התרחבו ותפסו יותר מקום בכוס. ומה קרה לשמן? רוב הנוזלים האחרים דווקא מתכווצים כשהם קופאים.
בכמה סנטימטרים הקרח שלכם עבר את הקו?