הסודות המופלאים של נדידת הציפורים

בכל שנה, פעמיים בשנה, השמיים שמעלינו מתמלאים במיליוני אורחים מעופפים. להקות ענק של ציפורים חוצות יבשות וימים במסע מסוכן וארוך שנקרא נדידה. אבל למה הן יוצאות למסע הזה? ואיך הן יודעות את הדרך בלי טלפון חכם או אפליקציית ניווט?
למה הציפורים נודדות?
הסיבה המרכזית לנדידה היא חיפוש אחר מזון ומזג אוויר נוח. כשהחורף מתקרב לאירופה ואסיה, הטמפרטורות צונחות, מקווי המים קופאים והחרקים והפירות נעלמים. הציפורים חייבות לעוף דרומה, לאפריקה החמה, שם יש שפע של אוכל. באביב, כשהחום באפריקה הופך כבד מדי ומקורות המים מתייבשים, הן עושות את הדרך חזרה צפונה כדי לקנן ולגדל את הגוזלים שלהן.
ה-GPS של הטבע: איך הן מנווטות?
אחת החידות הגדולות במדע הייתה איך ציפורים לא הולכות לאיבוד, גם כשהן עפות בלילה או מעל אוקיינוסים עצומים. כיום, חוקרים גילו שלציפורים יש מערכות ניווט משוכללות פי כמה מכל מחשב:
מצפן מגנטי פנימי: בתוך המוח ובעיניים של ציפורים רבות יש חלבונים ("אבני הבניין" של הגוף שאחראיות לבנייה, תיקון ותפעול תקין של כל התאים, השרירים והמערכות שלנו) מיוחדים שרגישים לשדה המגנטי של כדור הארץ. הן פשוט "מרגישות" איפה נמצא הצפון ואיפה הדרום.
ניווט לפי כוכבים ושמש: בלילה, ציפורים נודדות משתמשות במפת הכוכבים כדי לשמור על כיוון. ביום, הן נעזרות במיקום השמש.
זיכרון חזותי (ציוני דרך): ציפורים בוגרות זוכרות תוואי שטח כמו נהרות גדולים, רכסי הרים וקווי חוף, ומשתמשות בהם כסימני דרך.
צוואר הבקבוק: למה כולן עוברות מעל ישראל?
ישראל היא מדינה קטנה מאוד, אבל בעולם הציפורים היא נחשבת לאימפריית נדידה. פעמיים בשנה עוברות בשמי ישראל כ-500 מיליון ציפורים! למה דווקא מעלינו? התשובה קשורה לגיאוגרפיה. ישראל מהווה "גשר יבשתי" שמחבר בין שלוש יבשות: אירופה, אסיה ואפריקה. ציפורים רבות, במיוחד ציפורים גדולות וכבדות כמו חסידות, שקנאים ועיטים, לא יכולות לעוף מעל הים התיכון. הן חייבות לעוף מעל יבשה כדי לתפוס זרמי אוויר חם שעולים מהאדמה (זרמים שנקראים תרמיקות). זרמי האוויר האלה מאפשרים להן לדאות שעות מבלי לבזבז אנרגיה על ניפנוף בכנפיים.
מכיוון שהן עוקפות את הים, כל ציפורי אירופה ואסיה מתנקזות אל רצועת היבשה הצרה של ישראל, מה שיוצר "צוואר בקבוק" – המקום שבו הכי קל לצפות בכמות עצומה של ציפורים בבת אחת, במקומות כמו אגמון החולה או הרי אילת.
יומן חוקרי נדידה!
נדידת הציפורים היא ההזדמנות שלכם להפוך למדענים ("חוקרי צפרות") ולעזור לאסוף נתונים על המסע המופלא הזה.
מה צריך?
פנקס ועט (זה יהיה "יומן התצפיות" שלכם), או הדפיסו את היומן המצורף.
טלפון חכם עם אפליקציית "מצפן" (Compass) ואפליקציית מזג אוויר.
משקפת (אם יש בבית זה משדרג מאוד!).
שמיים פתוחים (חצר, מרפסת או פארק קרוב) במהלך עונות הנדידה (סתיו או אביב).
המשימה: תצפית מעוף ודאייה
צאו החוצה למשך 20 דקות רצופות בשעות הבוקר (10:00-12:00) או בשעות אחר הצהריים. אלו השעות שבהן התרמיקות (זרמי האוויר החם) בשיאן.
רישום תנאים: בראש הדף בפנקס, רשמו את התאריך, השעה, הטמפרטורה ועוצמת הרוח (היעזרו באפליקציית מזג האוויר).
זיהוי מבנה הלהקה: כשתראו להקה בשמיים, הביטו היטב: האם היא עפה בצורת V מסודרת (בדרך כלל שקנאים או עגורים), או בלהקה עגולה ומעורבלת (כמו חסידות שתופסות זרם אוויר)? ציירו את מבנה הלהקה ביומן.
חישוב כיוון הטיסה: פתחו את אפליקציית המצפן בטלפון, כוונו אותו לכיוון שאליו הציפורים עפות, ורשמו את הכיוון המדויק (למשל: דרום-מערב, או 210 מעלות).
דאייה מול חתירה: נסו לספור במשך 10 שניות רצופות – האם הציפורים מנפנפות בכנפיים רוב הזמן (מעוף חתירה) או שהן שומרות על כנפיים פרושות ורק גולשות על האוויר (מעוף דאייה)?
טיפ לחוקרים מתקדמים: חפשו באינטרנט את אתר "פורטל הצפרות הישראלי". תוכלו להשוות את מה שראיתם עם דיווחים של חוקרים אמיתיים בכל רחבי הארץ באותו היום!