סוד הדיסק-און-קי

היום נצא למסע בזמן כדי להבין איך חפץ קטן מאוד שינה את הדרך שבה אנחנו שומרים את כל הדברים החשובים שלנו במחשב. תחשבו על התמונות שלכם, המשחקים, הציורים והשירים – איפה כולם נשמרים? נכון, בדיסק-און-קי! (Disk on Key), אבל איך זה היה פעם?
המשא הכבד של העבר
לפני שהיה דיסק-און-קי, לשמור מידע מחוץ למחשב היה סיפור מסובך וכבד. קלטות טייפ ישנות, תקליטורים (CDs), וגם דיסקטים - ריבועים שחורים ודקים.
הבעיה הייתה שהם היו גדולים, שבירים, ולא יכלו לשמור הרבה מידע. אם הייתם רוצים לקחת סרט שלם לחבר, הייתם צריכים עגלה מלאה בקלטות! זה היה מעייף מאוד.
הגיבור הישראלי: דב מורן
הסיפור שלנו מקבל תפנית בזכות מוח ישראלי מבריק! תכירו את דב מורן. יום אחד, לפני יותר מ-20 שנה, דב היה צריך להציג מצגת חשובה בחו"ל. הבעיה הייתה שהוא שכח את קובץ המצגת בבית! כל מה שהיה לו זה תקליטור גדול וכבד, שלא היה יעיל בכלל.
באותו רגע, דב חשב: "למה אי אפשר לקחת את הזיכרון של המחשב, לעשות אותו קטן מאוד, חזק, ופשוט לחבר אותו למחזיק מפתחות שלי - Disk On Key - זכרון על מחזיק מפתחות?".
איך הזיכרון גדל וגדל?
בהתחלה, הדיסק-און-קי הראשון לא יכול היה לשמור הרבה. רק כמה קבצים קטנים (8 מגה בייט).
היום אפשר לקנות דיסק-און-קי של 2 טרה-בייט (2 TeraByte), פי 250,000 יותר זיכרון באותו הגודל.
איך זה בכלל הגיוני שהדיסק-און-קי גדל מ-8 מגה-בייט ל-2 טרה-בייט (פי 250,000!), אבל נשאר קטן מספיק כדי להיכנס לכיס? הרי אם היינו מגדילים ספר פי 250,000, הוא היה מגיע עד לירח!
התשובה מסתתרת ב"חוק קסם" של עולם המחשבים, שנקרא חוק מור (Moore's Law).
לפני הרבה שנים, מדען חכם בשם גורדון מור שם לב למשהו מדהים. הוא אמר: "בערך כל שנתיים, המדענים מצליחים להקטין את החלקים של המחשב פי שניים, וכך להכניס פי שניים יותר כוח וזיכרון לאותו המקום בדיוק!".
תארו לעצמכם קסם שבו כל שנתיים, קופסת האוכל שלכם לבית הספר נשארת בדיוק באותו הגודל מבחוץ, אבל פתאום אתם מצליחים להכניס לתוכה פי שניים יותר כריכים, פירות וממתקים!
זה בדיוק מה שקרה לדיסק-און-קי. המדענים והמהנדסים למדו איך לבנות את "חדרי הזיכרון" הקטנטנים שבתוך השבב, קטנים יותר ויותר עם השנים. בזכות הקסם הטכנולוגי הזה, אנחנו יכולים היום להכניס ספריות שלמות של משחקים, סרטים וכתבות של סימפלסטפס לתוך דיסק און קי אחד קטנטן!
מה בא אחרי הדיסק-און-קי?
עד לפני מספר שנים, כדי להעביר מידע ממקום למקום, היינו חייבים לשמור אותו על דיסק-און-קי ולקחת אותו איתנו בכיס. היום, המעבר ל"שירותי ענן" שינה את התמונה לחלוטין.
במקום לשמור את הקבצים על מכשיר פיזי קטן שאפשר לאבד או לשכוח, אנחנו שומרים אותם על גבי שרתים (מחשבים) ענקיים ומאובטחים המחוברים לאינטרנט (כמו גוגל דרייב או iCloud). המעבר הזה מאפשר לנו לגשת לכל התמונות, המסמכים והקבצים שלנו מכל מחשב, טאבלט או טלפון בעולם, פשוט על ידי התחברות לחשבון שלנו, מבלי לסחוב איתנו שום חפץ פיזי.
רוצים ללמוד עוד על הענן? קראו את הכתבה הבאה…
סיכום
תודה לדב מורן, המוח הישראלי, שהפך את הזיכרון הכבד למשהו קטן, חזק ויעיל בכיס שלנו! היום, הדיסק-און-קי הוא חובה לכל מחשב. והטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, מה שאומר שהזיכרון רק יגדל ויגדל!

פעילות מיוחדת! המחשב שומר תמונות?
קראנו שהדיסק-און-קי הקטנטן יכול לשמור בתוכו אלפי תמונות. אבל איך הוא עושה את זה? המחשב לא "רואה" ציורים כמונו אלא מחלק כל תמונה למאות ואלפי ריבועים קטנטנים שנקראים "פיקסלים". בכל פעם שאתם שומרים תמונה על הדיסק-און-קי המחשב פשוט מקודד ושומר רשימה שאומרת אילו ריבועים צריכים להיות צבועים!
עכשיו תורכם להיות המחשב ולפענח קוד זיכרון סודי של תמונה.
מה צריך?
דף חשבון משובץ
עיפרון
טוש ירוק (או כל צבע אחר שאתם אוהבים)
מה עושים?
מכינים את מסך המחשב: סמנו על הדף המשובץ שלכם ריבוע גדול שמורכב מעשר משבצות לאורך ועשר משבצות לרוחב (סך הכל יהיו לכם 100 פיקסלים ריקים).
ממספרים את השורות: רשמו בצד שמאל של הריבוע את המספרים 1 עד 10 מלמעלה למטה.
ממספרים את העמודות: רשמו מעל הריבוע את האותיות א עד י מימין לשמאל.
הפענוח מתחיל: לפניכם קוד הזיכרון שנשלף עכשיו מתוך דיסק-און-קי סודי. קחו את הטוש שלכם וצבעו רק את המשבצות שמופיעות ברשימה כדי לגלות את הציור המסתתר!
קוד הפיקסלים לצביעה:
שורה 2: ג • ד • ז • ח
שורה 3: ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
שורה 4: צבעו את כל המשבצות בשורה מ-א עד י
שורה 5: צבעו את כל המשבצות בשורה מ-א עד י
שורה 6: ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
שורה 7: ג • ד • ה • ו • ז • ח
שורה 8: ד • ה • ו • ז
שורה 9: ה • ו
התוצאה: מה קיבלתם? מוזמנים לשלוח לנו
🌟 לילדים וילדות אמיצים במיוחד: ציירו על דף משובץ חדש תמונה פשוטה משלכם. עכשיו נסו לכתוב את "קוד הפיקסלים" שלה בעצמכם ותנו להורים או לחברים לפענח את הקוד ולגלות את התמונה מבלי לראות אותה קודם!

עוד מאמרים